" הגענו לים המלח הלומי קרב"- שרה שקד מספרת על שבעה באוקטובר בכיסופים.

"הבן שלנו בא לחלץ אותנו"- גל עפרי מספר על שבעה באוקטובר בכיסופים

"אני מרגישה לבד בעולם. אני מרגישה שזהו" – תומר זק מכיסופים מספרת על אובדן משפחתה

העובדה שבני אדם יכולים להיות ככה לא מפתיעה אותי. זה לא אמור לשנות כהוא זה אותי - יעלה רענן על 7.10

"זה שבחוץ, החברים שלנו, רוצחים, לוקחים בשבי, אנחנו יושבים בחושך בתוך הממ"ד ולא יודעים."

"היתה לנו הרגשה ש'הלך עלינו'." - אלכס ואוחניה פפר מספרים על השבעה באוקטובר בכיסופים

”היה לי אקדח ביד כל הזמן אבל הרבה זה לא היה עוזר לי“ – שלמה גולדשטיין מספר על ה-7 באוקטובר בכיסופים

"ואז חשבתי שאף אחד לא נשאר לי, שרק אנחנו נשארנו" סוזי סמט מכיסופים מספרת על רגע של שקט נורא

"לא זוכרת אם נתתי לו חיבוק ונשיקה לפני שיצא" - יסמין מרגוליס על בעלה סער שלא שב מההגנה על כיסופים

”היה לי אקדח ביד כל הזמן אבל הרבה זה לא היה עוזר לי“ – שלמה גולדשטיין מספר על ה-7 באוקטובר בכיסופים

”בתוך הקיבוץ עצמו זה היה נראה כמו ארמגדון“– איתן לבן מספר על ה-7 באוקטובר בכיסופים

"הכי גרוע שיכול להיות שהם נכנסים, אונסים אותנו והורגים"- אלי סגל מספרת על השבעה באוקטובר בכיסופים

"יש סרט שקוראים לו 'שכחו אותי בבית'-אז שכחו אותנו בבית", מספרת בלה בראונר בת ה-90 על ה-7.10 בכיסופים

"לקחתי את האקדח. אם הם יגיעו אדאג שלא ייכנסו אלינו הביתה" - חגי גרוסווירט על השבעה באוקטובר

"אנחנו עכשיו מספרים את זה, ואנחנו עדיין בתוך האירוע" - טל פאר ושוקי דנינו על האימה בממ"ד עם הילדים

"הילד שלי אמר: למבצע הזה יקראו אפוקליפסה אשכול"- מאיה גירון מספרת על השבעה באוקטובר בכיסופים

"היה טראומטי נורא. שלושה שבועות לא יכולתי להתאושש מזה. בכיתי המון" - מזל דרום
על ה-7.10 בכיסופים

"אני לא רואה את עצמי חוזר למקום כזה שיורים בנו במיטות", מיכאל ויניצקי על השבעה באוקטובר בכיסופים

"שלא יכנס, שלא יכנס... רק חושבת - זה הסוף? זה הסוף?" - מעיין הנדלר מספרת על ה-7 באוקטובר בכיסופים

"אני הייתי הדבר היחידי שעמד מולם, בינם לבין אמה וליאם, ואין סיכוי שהם נכנסים", פיליפ כהן, כיסופים

״יש אנשים רעים בקיבוץ ואנחנו צריכים להיות בשקט״ - קטרין גרוסוירט על שהותה בממ״ד בכיסופים עם נכדיה

"אמרתי לעצמי, יש מישהו בחמ"ל, יש מישהו בצבא, יש פה מישהו" – טל סמבן מספר על 7.10 בכיסופים

”המוטו שלי היה, לפחות נמות ביחד“ – ליאן סגל מספרת על 7 באוקטובר בכיסופים

אמרתי לו, "ירו בבעלי, צריך ללכת לשם לחלץ אותו. בואו אני אראה לכם“ – לימור הבדלה על 7.10 בכיסופים

’’היה לי בראש זה שהם שיכנסו ימחשמם האלה, ויאנסו את הבנות’’ –רשל סניג על 7 באוקטובר בכיסופים.

״כבשו אותנו. שמענו את הבומים, שומעים את היריות. אתה מבין שיש פה מלחמה״-אלעד גילאור על 7.10 בכיסופים

״בצבא אמרו לו: יש מחבלים. אתם לבד. צאו החוצה להילחם״ - קרן אשר מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ כיסופים

"הילדים שלי ניצולים? אני ניצולה? זה לא אני. כאילו אני רואה את זה מהצד" - שושי שקד על 7.10 בכיסופים.

"זה סטרס, זה לחץ פנימי, ובאיזה שהוא שלב איבוד תקווה" - דניאל דמיטריינקו מספר על 7.10 בכיסופים

"את הקריעה קרעתי בליבי הרבה זמן" – דני גרקוביץ מספר על 7 באוקטובר בקיבוץ כיסופים

"פשוט הרגשתי שאפילו לנשום אי אפשר" מספרת מזל חסון מכיסופים על 21 שעות בממ"ד

"I couldn't live if my employer was dead and I'm alive" – איירין רפואלה מספרת על 7.10 בכיסופים

"מה זאת אומרת לקחו? ומה זה רצחו? מה זה שרפו? מה קרה שם בכלל?"

"יש את השעות של לחימה שהן שעות קשוחות, אבל יש את היום שאחרי שזה הרבה-הרבה יותר קשוח"

"ירי ופיצוצים בחוץ. ניסו לפוצץ לנו את הדלת של הממ"ד״ - רחל, סיוון ועמית סגל מספרות על ה-7.10 בכיסופים

"שמעתי את המלחמה בחוץ, קיבלתי קריאות כל הקיבוץ שרץ מחבלים."