"כולם חטפו פה. אנחנו לא." - גילי אחיטוב מספרת על המתקפה בנירים

"היו 13 ישובים ששש שעות היו יכולים לשים שם דגל של החמאס״ - גדי ירקוני על 7.10 במועצה אזורית אשכול

"אחד מהחששות של המשפחות זה שהגופות ייעלמו" - אורן בוכשטב מספר על שבעה באוקטובר בנירים

"אם הם לא הגיעו עד עכשיו – הם כבר לא יגיעו" - תמה חלפין-חפץ מספרת על ההרגשה בממ"ד בנירים

"ידענו איפה הם מסתובבים בקיבוץ, לפי ההודעות של הווטסאפ" - תמיר אבן צור מנירים מתאר את המתקפה

"דאגתי לנכדים ולילדים יותר מאשר לעצמי" – שלמה (מומו) אפרים מתאר את המתקפה בנירים

"באמת הדמיון לא יכול היה לדמיין." – רותי וולף מספרת על המתקפה בנירים

"דבר ראשון אני שואל אותה - רגב חי?" - סיון הגלילי מספר על שבעה באוקטובר בנירים

"זה לא הכתובת היתה על הקיר. כולם ידעו" – עינב מאור מספרת על המתקפה בנירים

"אני אומרת ללי: אנחנו נלחמים עד הכדור האחרון" - מיכל רהב מספרת על שבעה באוקטובר בנירים

"אנחנו רוצים להתעורר מהסיוט הזה, מהחלום הזה"- יפעת הגלילי מספרת על שבעה באוקטובר בנירים

"לא ידעתי מה קורה רק מהודעות הווטסאפ שהם נמצאים בבית הזה, בשכונה הזו" - עפרה רז על 7.10 בנירים

"אנחנו מרגישים שעמוס ודורון נחנקים בממ"ד"- מיכי לביא מספר על שבעה באוקטובר בנירים

"הטלפון שלו עצר באזור חאן יונס" - יגאל קריחלי-דוד מספר על החרדה לגורל בנו בשבעה באוקטובר בנירים

"שתי שורות מאחורינו חטפו את חנה פופלוול ואת הבן שלה נדב זכרונו לברכה" - מספר גבי אנקר מנירים

אלעד אמר: אמא אני אוהב אותך, פשוט נפרדים ממך בטלפון - רותם איסר על 7.10 בנירים

"המעבר בין החג למלחמה קרה בשניות" - מרינה צואיר מספרת על 7.10 בנירים

"פחדתי שהיא תתחיל ללדת שם" - נורית לביא מספרת על שבעה באוקטובר בנירים

"אתה נעול בממ"ד ומסביבך אתה שומע ערבית" - גידי ונעמה חרמוני מספרים על שבעה באוקטובר בנירים

״ב-13:36 היא כותבת: הם פה אצלי. אמא אני אוהבת אותך" - אורנה סילמן מספרת על 7.10 בנירים

"אימצתי מנטרה: יהיה בסדר, הצבא יגיע, אנחנו נצא מפה" - מריאלה רוצ'מן מספרת על שבעה באוקטובר בנירים

עודד יצחק מנירים מתאר את אירועי שבעה באוקטובר: "כל מה שראיתי בחוץ היה שרוף ואש בוערת"

"חיכינו שצה"ל יבוא ושום דבר לא קרה"- הדסה וחזי מלמד מספרים על השבעה באוקטובר בנירים

"אף אחד לא התכונן לסוג כזה של אירוע" - טל עציון על תחושותיו ב-7.10

"ב-6:40 בבוקר הגיעו ידיעות על קולות ירי ודיבורים בערבית" - לטיסיה מאיר מתארת את 7.10 בקיבוץ נירים

"המעבר הזה, בין גן העדן לגיהינום עלי אדמות" - קטי לוי מספרת על שבעה באוקטובר בנירים

"המתח היה מטורף וחששנו שהגיע התור שלנו" - דיאנה וסר מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ נירים

"מה זה אומר שנכבשנו על ידי החמאס?" - חנה אשל רובינשטיין מנירים מספרת על שבעה באוקטובר

נעם רובינשטיין מתאר את אירועי המלחמה בנירים: "אני מאד רוצה לחזור לחיים"

"חצי שעה שלא ידעתי מה עם בתי והנכד הספיקה לי לכל החיים"- לילך שער מספרת על 7.10 בנירים

"אני זוכר את הלחץ של יאללה בואו נעוף מפה כבר" - אלון אנקר מספר על שבעה באוקטובר בנירים

דבורה קפלן שלייכר מספרת על המתקפה בנירים: ״פתאם היא התחילה לבכות לנו בחדר. לא רוצה שימיתו אותי״

"עצוב לראות שיירה של אוטובוסים ומכוניות פרטיות יוצאות מהקיבוץ" – ניצן סרלין מספרת על המתקפה בנירים

"נפרדנו אחד מהשניה רק במבט"- שי סלם מספרת על שבעה באוקטובר בנירים

"האי-ודאות היתה מוחלטת. אף אחד לא ידע מה הדבר הנכון לעשות ביום הזה. בשום מקום"-אורי רז על 7.10.

איתן פרנקל מקיבוץ נירים, מתאר את המתקפה על הקיבוץ: "מלא פיצוצים, מלא יריות, ואין לך מושג מה קורה"

"הלב השבור הופך לאבק" – ברק לנל על תחושותיה כששמעה על ההרוגים והחטופים משבעה באוקטובר

"משהו משוגע קורה פה" - איתן לנל מספר על אירועי שבעה באוקטובר בקיבוץ נירים

שי לוי מנירים מתאר את המתקפה על הקיבוץ: "הם לא הצליחו להצית את הבית"

יוסי קרמר מתאר את אירועי שבעה באוקטובר בנירים: "התחיל פתאום משום מקום צבע אדום ורקטות אינסופיות"

אורי יעקובי, בן קיבוץ נירים, מתאר את השעות בממ"ד: "פחד אלוהים. פחד כאילו שזהו, אנחנו נגמרים"

״סולו, תראה, בית נשרף ליד ניצה׳לה״ – יומי וסולו מספרים על שבעה באוקטובר בנירים

"הדודה שלי אמרה: ההורים שלך שמרו עלייך" - גליה הלר קרמר מנירים על החיבור לאביה שורד השואה ב-7.10

"כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוג אותך הוא מתכוון לזה"- אראלה גניסלב על אביה ניצול השואה ב-7.10 בנירים

״אמרתי לעצמי, פרנסין, את בת 85, זה יילך מהר״ – פרנסין ברשטיין מספרת על 7.10 בנירים.

דב גולומבוביץ מקיבוץ נירים, מעיד: "במפגש עם החברים במועדון התבהר סיפור הקרב בנירים, על קורבנותיו"

יהודה קפלון מנירים, על אירועי ה–7 באוקטובר: "רגע שאתה צריך לדאוג לכלל הקהילה, אז אתה מדחיק"

"זה לעכל ולא לעכל את מה שקורה" – מירב לוי מתארת ההלם של השעות הראשונות בנירים

מרים דינר מישקין מקיבוץ נירים, על מתקפת השבעה באוקטובר: "בחיים לא חשבתי שיבואו להוציא אותי ככה"

צבי ירקוני מקיבוץ נירים מתאר את אירועי שבעה באוקטובר: "יש פה משהו רציני יותר מבדרך כלל"

אסנת תנורי, חברת קיבוץ נירים, חוזרת לאירועי השבעה באוקטובר: "בכל מקום בקיבוץ יכולים להיות מחבלים"

"יסמין בתי הייתה גמורה. היא לא הצליחה להניק את התינוקת"- גליה הלר מספרת על השבעה באוקטובר בנירים

"חוסר האונים הזה הפיל אותי" - דניאל מאיר, רבש"ץ נירים, על שבעה באוקטובר בקיבוץ

״סולו, תראה, בית נשרף ליד ניצה׳לה״ – יומי וסולו מספרים על השבעה באוקטובר בנירים

״הייתי בטוחה שלא אראה עוד זריחה״ - אדל ראמר מספרת על ה-7 באוקטובר בנירים

"הם פשוט עברו לשרוף את הבית" – אוריאל לבאן מספר על השהות בממ"ד עם תינוק בן עשרה ימים ועל החילוץ

“Another couple of hours we would have been dead anyways”- Deborah Mintz on 7.10 in Nirim

"מה ששבר אותי, הרגשתי שאני לא יכולה להגן על הבנות שלי״ - רינת נוה מספרת על ה-7.10 בנירים

"ממש מתחת לחלון שמענו כבר הוראות בערבית" - אבי דבוש מספר על השבעה באוקטובר בנירים

”מסתכלים אחד על השני ורואים שזהו, אנחנו מתים. זהו. אין משפחת יעקובי“ - אורלי יעקובי על ה-7.10 בנירים.

"חיכינו לצבא. כולם חיכו שהצבא יגיע. בסוף זה קרה" - ארנון אבני מספר על ה-7.10 בנירים

"היה ברור לכולם כבר שיש מחבלים בקיבוץ" - בר חפץ מספר על vשבעה באוקטובר בנירים

"כל הזמן הזה אני חושבת שאין לי את יאיר" - הדס קריחלי דוד מספרת על 7 באוקטובר בנירים

"חייתי 82 שנה? בסדר, נו, אז יירו. מה לעשות?" – מירי מונק מספרת על השבעה באוקטובר בנירים

"אין לנו מפעל אחר, החקלאות זה המפעל שלנו"- מרסלו אוליקי על המאמצים להציל את מטעי נירים אחרי ה-7.10

"כולי עוד בתוך ההזיה הזאת. נמחקו משפחות! לא נתפס"- נאוה עציון מספרת על השבעה באוקטובר בנירים

"שוכבים בממ"ד שעות בשתיקה, מחכים לצבא, מנסים להבין מה קורה" – עמית סיגאוי על ה-7 באוקטובר בנירים

"פחדתי על החיים של הילדים שלי, דמיינתי את זה קורה" – ענת מרלא על שבעה באוקטובר בנירים

”הרגשתי לגמרי שאנחנו כבר מאחורי קווי אויב“ – אלדד הס מספר על 7 באוקטובר בנירים

”אם הם רוצחים את ירון ואותי שהילדים ידעו לא ויתרנו עליהם“ – הדס קלינסקי מספרת על 7 באוקטובר בנירים

“תן לי להיות ליד הדלת. הם לא יירו באישה. הם לא יירו בילדים“ – גולדי פוירשטיין על 7.10 בנירים

"הכל היה בחוץ. בחדר השינה, במטבח.. אני מסתכלת ביתר שאת בסלון, ואני רואה שפרצו ונכנסו מהחלון של הסלון. טסתי בחזרה לממ"ד"